1. המימד צריך להתאים למאפיינים של עיבוד CNC.
בתכנות CNC, הממדים והמיקומים של כל הנקודות, הקווים והמשטחים מבוססים על מקור התכנות. לכן, עדיף לספק מידות קואורדינטות ישירות בשרטוט החלק, או להשתמש באותו נתון למימדים ככל האפשר.
2. תנאי אלמנט גיאומטריים צריכים להיות מלאים ומדויקים.
במהלך פיתוח התוכנית, על המתכנתים להבין היטב את פרמטרי האלמנטים הגיאומטריים המהווים את קו המתאר של החלק ואת היחסים בין האלמנטים הללו. תכנות אוטומטי דורש הגדרת כל האלמנטים הגיאומטריים של קו המתאר של החלק, בעוד שתכנות ידני דורש חישוב הקואורדינטות של כל צומת. התכנות לא יכול להמשיך אם נקודה כלשהי אינה ברורה או לא ודאית. עם זאת, עקב חוסר שיקול דעת או פיקוח של מתכנני חלקים במהלך תהליך התכנון, פרמטרים לרוב אינם שלמים או לא ברורים, כגון האם קשתות וקווים, או קשתות וקשתות משיקים, מצטלבים או מפורקים. לכן, סקירה וניתוח מדוקדקים של שרטוטים הם חיוניים, ויש לדווח על כל בעיה מיידית למעצב.
3. נתון מיקום אמין.
בעיבוד CNC, תהליכי עיבוד מרוכזים לעתים קרובות, מה שהופך את המיקום עם אותו נתון חיוני. לכן, לעתים קרובות יש צורך להגדיר נתוני עזר או להוסיף בוסי תהליך לחסר.
4. השתמש בגיאומטריה או מידות אחידות. הצורה החיצונית והחללים הפנימיים של חלקים צריכים להשתמש באופן אידיאלי בגיאומטריה או ממדים אחידים. זה מפחית את השינויים בכלים ועשוי לאפשר שימוש בתוכניות בקרה או תוכניות ייעודיות כדי לקצר את אורך התוכנית. צורת החלקים צריכה להיות סימטרית ככל האפשר כדי להקל על התכנות באמצעות פונקציית עיבוד המראה של כלי מכונת CNC, ובכך לחסוך זמן תכנות.